פלוני נ. קרן טיפול בחסויים מחוז חיפה 

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ  4932/08

בפני:  
 כבוד השופט א' גרוניס
 כבוד השופטת ע' ארבל
 כבוד השופט ס' ג'ובראן
 
העותר:
 פלוני
 
 נ  ג  ד
                  
המשיבים:
 1. קרן טיפול בחסויים מחוז חיפה
 2. עיריית תל אביב
 3. היועץ המשפטי לעירית תל אביב
 4. האפוטרופוס הכללי
                                         
עתירה למתן צו על תנאי
                                      
העותר:
 בעצמו                        

בשם המשיב 1:
 עו"ד ח' אלטלף
בשם המשיבים 4-2:
 עו"ד ש' שמואלי
 
פסק-דין
 
השופטת ע' ארבל:

1.  עתירה זו עניינה החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 15.4.08 (כב' השופטת ע' מילר) לפיה מונתה הקרן לטיפול בחסויים כאפוטרופוס לענייני רכוש של העותר. העותר טוען כי לא ניתן לו לטעון את טענותיו במהלך הדיון וזאת על אף שבחוות דעתו של הפסיכיאטר שהוגשה לבית המשפט נקבע כי העותר מסוגל להביע את דעתו בעניין מינוי אפוטרופוס וכן מסוגל להופיע בבית המשפט.

2.  מתגובת באת-כוח היועץ המשפטי לממשלה עולה כי העותר הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר ביקש מהעותר לנמק מדוע הוגש הערעור באיחור. כמו כן עולה כי בימים אלו שוקל הסיוע המשפטי האם להעמיד לעותר ייצוג של עו"ד מהסיוע המשפטי על מנת לסייע לו בקביעת דיון שיאפשר לו להישמע בעניין מינוי אפוטרופוס לרכושו ובכל הנוגע לסעדים נשוא העתירה. מתגובת הקרן לטיפול בחסויים עולה כי היא אינה מתנגדת לאפשר לעותר לחקור את הפסיכיאטר על חוות דעתו.

3.  דין העתירה להידחות מחמת קיומו של סעד חלופי. כאמור, העותר עצמו מימש את הפנייה לסעד החלופי וערער לבית המשפט המחוזי על החלטת בית המשפט לענייני משפחה. אוכל להניח כי בשל חשיבות העניין יאפשר בית המשפט המחוזי לעותר להגיש את הערעור על אף האיחור במועד ההגשה ולפיכך יוכל לשמוע את טענותיו בעניין מינוי אפוטרופוס לרכושו. על פני הדברים עולה כי אכן יש ממש בטענות העותר וזאת לאור סעיף 36 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, לפיו "לפני מינוי האפוטרופוס ישמע בית המשפט את דעת החסוי אם הוא מסוגל להבין בדבר וניתן לברר דעתו". חוות דעתו של הפסיכיאטר אכן מציינת, כטענת העותר, כי העותר מסוגל להופיע בבית המשפט ולהשמיע את טענותיו, ולפיכך היה ראוי כי כך יעשה, בוודאי בעניין כה מהותי השולל את האוטונומיה של העותר על רכושו. עם זאת, ניתן להניח כי הערכאות המוסמכות לדון בעניין יושיטו את הסעדים הראויים לעותר. כמו כן ניתן לקוות כי אף הסיוע המשפטי ירתם לעזור לעותר בהליכים האמורים.

  העתירה נדחית.

  ניתנה היום, כ"ד בתמוז תשס"ח (27.7.08).